התובע הגיש (ביום 06/12/2011) כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום שכ"ט עו"ד, עפ"י הסכם שכ"ט שנכרת בין הצדדים ביום 15/11/2006.
התביעה היא לתשלום בסך בן 62,141ש"ח.
הסכם שכה"ט צורף כנספח א' לתביעה.
הנתבע (איננו מיוצג בידי עו"ד) הגיש בקשת רשות להתגונן הנסמכת בתצהירו ובה מצהיר הוא, כי אינו יודע קרוא וכתוב עברית או ערבית, כי החתימה על נספח א' הנ"ל אכן חתימתו, אך חתימתו ניתנה לאחר שהוסבר לו, כי מדובר ביפוי כוח בלבד.
עוד מצהיר הנתבע, כי שילם לתובע 2,000ש"ח במזומן ו-300ש"ח לצורך מילוי דלק ברכבו של התובע, כאשר היו השניים בדרכם אל ועדת הערר.
הנתבע מצהיר, כי שילם כפי שביקש ממנו התובע ואיננו מבין מאין צץ סכום התביעה הגבוה.
לו ידע שזה יהא שכרו של התובע, לא היה מסכים לכך.
ביום 06/03/2012 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים.
בבקשת הנתבע, כאשר נשאל המבקש, האם מבין הוא את מה שכתוב בתצהיר, שאל איזה תצהיר? וכשנאמר לו, זה שעורך דינך הגיש, ענה, שאינו קורא ואינו כותב.
לאחר מכן העיד, כי הוא אמר לעורך דינו מה לכתוב והוא הסביר לו את שכתוב בתצהיר.
כאשר נשאל ע"י התובע, כיצד הגיע אל משרדו של התובע, ענה, כי ראה אותו בחנות בבנימינה ליד משרד התובע, אמר לו, כי הגיש בקשה בתל אביב והיום יש לו דיון ועורך הדין התובע השיב לו, כי ילך איתו לדיון.
עוד העיד הנתבע, כי אחד מבני הכפר שבו הוא מתגורר אמר לו, כי המשיב הוא עו"ד.
כאשר שאל ביהמ"ש את המבקש, היכן חתם על היפוי כוח, ענה :"
חתמתי על האוטו של המשיב. אני לא נכנסתי למשרד המשיב".
המבקש העיד, כי אכן חתימתו היא על יפוי הכוח מיום 15/11/2006.
כאשר נשאל ע"י התובע, האם חתם על יותר מאשר מסמך אחד, העיד הנתבע, כי חתם על הבקשה שהוגשה בשמו לבימ"ש, פעם אחת בלבד.
כאשר הוצג לו מכתב שחרור מסודיות רפואית העיד, כי אכן חתימתו היא עליו.
כאשר הוצג לו יפוי כוח, העיד, כי אכן חתימתו עליו.
הוא שב והעיד, כי חתם על הסכם שכר הטרחה, כיון שאמר לו עו"ד התובע, כי המדובר ביפוי כוח.
התובע ציין, כקדמה לשאלה, כי עד כה הראה לנתבע 3 מסמכים עליהם הוא חתום ושאל, האם בעקבות הערעור שהוגש על ידי אתה מקבל קצבה חודשית, תשובת הנתבע הייתה, אני מקבל קצבה חודשית בסך 1,200 ש"ח בחודש.